גיוס הון – המלצות המתחם

גיוס הון לסטארט אפ: איך עושים את זה נכון ?

גיוס הון לסטארט אפ: איך עושים את זה נכון ?

המלצות וטיפים לגיוס משקיעים למיזם החדש

רבים מהיזמים מוטרדים משאלת גיוס ההון לסטארט אפ עוד לפני שגיבשו את הרעיון למיזם, ובצדק רב  כי גיוס ההון היא בעיה ידועה אצל יזמים.לפני שמתחילים לגייס הון לסטארט אפ, כדאי לכל יזם לשאול את עצמו 3 שאלות שיכוונו אותו לדרך הנכונה.

1. מהי רמת המוכנות שלי ושל המיזם לעמידה מול משקיע?

כדי להיות מוכן לגיוס הון לסטארט אפ, על היזם לשאול את עצמו, כמה כסף הוא צריך לגייס ולכמה זמן הכסף יספיק, על איזה רמת שליטה הוא מוכן לוותר וכד'. בנוסף הוא צריך לדעת שהמיזם עצמו בשל לגיוס, שיש לו צוות ראוי, שהרעיון נבדק באופן יסודי ושהנחות העבודה יציבות. מדובר בעבודת הכנה מושקעת הכוללת שיווק, טכנולוגיה של המיזם והכנת תכנית עסקית.

בהשקעה בסטארט אפ חשובה המוכנות של היזם כלומר, Investment ready (מוכן להשקעה) שפירושה: לדעת איזה סוג של כסף הוא מחפש וממי (ראה בהמשך). יזם יודע שהוא investment ready, במידה ולאחר "הצגה" ראשונה של הרעיון, המשקיע מעוניין לשמוע עוד ואף להיפגש שוב.

יזם צריך לשאול את עצמו מה עליו לעשות כדי להגיע מוכן להצגה בפני משקיעים. כחלק מההכנה לפגישה חשוב להגיע מוכן עם מס' תשובות:

1. תכנית עבודה מסודרת
2. הצגה נכונה של הרעיון
3. תשובות לשאלות כגון מי הלקוחות ואיך הם ישלמו
4. מה תעשה עם הכסף שתקבל מהמשקיע?
5. מיהם האנשים בצוות ?
6. לאילו שווקים אתם פונה? כיצד תחדור לשוק?
7. מה הם האתגרים הטכנולוגים וכיצד תתמודד איתם?

2. באיזה שלב של הסטארט אפ כדאי לגייס הון ?

השקעה בסטארט אפ מתבצעת באחד או יותר מהשלבים הבאים :

1. שלב ה- Pre Seed – זהו שלב הרעיון.
2. שלב ה- Seed – שלב היתכנות הרעיון, מתהליך הפיתוח עד למודל העסקי.
3. סבב גיוס הון ראשון ( A Round) – לאחר שהפרויקט עבר את שלב ה- Seed, ישנו אב טיפוס מוכן וכבר בוצע פיילוט ראשון אז יתקדם המיזם לשלב הבא ייצור ותחילת מכירות.
4. סיבוב גיוס הון שני ( (Round B) – מימון הון חוזר לחברות בשלב ה- Early Stage. חברות ה- Early Stage מוכרות את מוצריהן אך הן עדיין לא רווחיות.
5. סיבוב גיוס הון שלישי – Mezzanine Financing – מיועד בעיקר, למימון התרחבות של חברות שעברו את ה- Break Even Point והחלו להציג רווחיות.
6. סיבוב גיוס הון רביעי –שלב ההנפקה הציבורית מיועד לממן את תהליך הנפקת החברה.

לכל סטארט אפ מבנה שונה בגיוס הון, מכיוון שאין נוסחה קבועה אשר מתאימה לכל המיזמים. המבנה של גיוס הון בסטארט אפ רפואי יהיה שונה מסטארט אפ של אפליקציה אייפון, ושניהם שונים לגמרי מגיוס לסטארט אפ שהוא מוצר פיזי.

סכומי הכסף הם שונים, וכך גם סוגי המשקיעים. ישנם משקיעים שישקיעו רק סכומים קטנים בסטארט אפים טכנולוגיים, לעומתם ישנם גופים גדולים שישקיעו רק סכומים גדולים בסטארט אפים טכנולוגים. ההבדל נובע מהמבנה של גוף ההשקעה.

קרן הון גדולה שגייסה 170 מיליון דולר לא בנויה להשקיע סכומים קטנים של 50 אלף דולר בגלל העומס הניהולי הנדרש בניהול סכומים כאלה, ולכן בדרך כלל הם ישקיעו 5- 10מיליון דולר לכל השקעה, על מנת להגיע לסכום הכולל שגייסו, 170 מיליון דולר.

מכאן החברות שבהם ישקיעו יהיה חברות סטארט אפ בשלבים המאוחרים יותר, מסבב גיוס הון ראשון  ( A Round) ומעלה.

3. ממי כדאי לגייס הון לסטארט אפ ?

אחת הטעויות של יזמים היא לגשת בשלב הרעיון לקרנות שלא משקיעות בסטארט אפים בשלב צעיר. סביר להניח שבשלב זה הקרן תדחה את ההצעה עד לשלב בשל יותר.

כדי להימנע מבזבוז זמן של היזם, ההמלצה היא לדעת באיזה שלב נמצא המיזם ואיזה סכום נדרש לו כרגע. לאחר מכן יש לחפש את גוף ההשקעה אשר נותן סכום כזה של השקעה, כשהאפשרויות הן: קרנות הון סיכון, משקיעים פרטים, חממות, מדען ראשי, קרנות פרטיות ועוד.

חשוב לדעת, תהליך ההשקעה בסטארט אפ הוא לא מידי ובדרך כלל ייקח בין חצי שנה לשנה עד לגיוס ההון לסטארט אפ . במפגש הראשון נוצר קשר בו בוחן המשקיע את היזם. לאחריו וכחלק מהתהליך, המיזם יעבור בדיקת נאותות, שבה יבדקו הנתונים שהוצגו בפגישות הקודמות בין היזם למשקיע.