מחפש משקיע לעסק? הטיפים של המתחם

חיפוש משקיעים לסטארט אפ – האם כדאי לקבל השקעה מקרן הון סיכון?

חיפוש משקיעים לסטארט אפ – האם כדאי לקבל השקעה מקרן הון סיכון?

הדעה הרווחת בקרב רבים מהיזמים היא שהדרך להצלחת מיזם עוברת דרך קבלת השקעה מקרן הון סיכון. לשם כך משקיעים היזמים זמן רב באיתור הדרך 'הנכונה' להגיע אל אותן קרנות ולהכין את המצגות, התוכניות העסקיות וכמובן רשימות ארוכות של כתובות אימייל וקשרים לצורך קביעת פגישות.

אז כיצד ובכלל האם אפשר לקבל השקעה מקרן הון סיכון? נתונים שקיבלנו לאחרונה מאחת מקרנות הון הסיכון האיכותיות בישראל שופכים מעט אור על תהליך ההשקעות של קרנות הון הסיכון מהן יזמים יכולים ללמוד על הדרך לליבן של הקרנות.

ראשית, לפי הנתונים מתוך כמה אלפי יזמים שפנו אל הקרן, רק פחות מ-20 מיזמים קיבלו השקעה. כלומר מסתבר כי היחס בין כמות החברות המקבלות השקעה, לבין אלו שהגיעו לפתחה של הקרן עומד על כ 0.5% (כן…. חצי אחוז). לכאורה מספר אפסי שאומר שבערך רק אחד מכל 200 פניות יקבל השקעה. האם זה שווה את המאמץ ??

מתוך הנתונים עולה כי 15 המיזמים שקיבלו את ההשקעה התפרשו על כ-4 שנים. מכאן שבעצם הקרן משקיעה בכל שנה רק ב 3-4 מיזמים חדשים. לכן, אם נניח לרגע שיש בארץ כ 20 קרנות הון סיכון פעילות (ויש הטוענים כי גם מספר זה גבוה)  – הרי שרק כמה עשרות מיזמים חדשים יקבלו השקעה בכל שנה: כנראה בין 50-80 סטרטאפים חדשים בכל שנה.

אם נבחן בנוסף לכך את הנתון שבכל שנה קמים בישראל כמה מאות מיזמים חדשים (ההערכות נעות בין 400 ל 600 מיזמים חדשים בכל שנה) הרי שלכאורה הסיכוי לקבל השקעה מקרן הון סיכון הוא כ 10%. כלומר לכאורה יזם יקבל השקעה אחת על כל 10 מצגות.  אולם מספר זה אינו מתיישב עם נתונים שמדווחים יזמים אשר מדברים על עשרות ומאות פגישות עד לקבלת ההשקעה (יזמי לינקדאין סיפרו שהם פגשו 300 משקיעים עד שהצליחו לגייס השקעה..). הכיצד?

ראשית, יש לקחת בחשבון שלכל קרן יש מיקוד והתמחות בהתאם לשלב ההשקעה (Seed , Early Stage, Late Stage  וכד') תחום השקעה ועוד. כלומר היחס המעשי הוא הרבה יותר נמוך מ 1:10.

בעצם ליזם המחפש השקעה מקרן הון סיכון אין הרבה יותר מכמה אפשרויות בודדות לקבל את ההשקעה. אז איך בכל זאת צולחם את מחסום המימון?

עזרה בחיפוש משקיעים – שלוש דרכים להתמודד עם האתגר:

הדרך הראשונה: לעצב את המיזם ולהכין אותו כך שיבלוט בהרבה מעבר למיזמים האחרים המגיעים אל הקרן ובכך לשפר את הסיכוי לקבלת הכסף. את זאת ניתן לעשות באמצעות עבודת הכנה מעמיקה מאוד שמציגה את העוצמה של הרעיון והיכולת לממש אותו, בניית צוות חזק ומקושר היטב בשוק המטרה. דרך זו קלה יותר ליזמים סדרתיים, אשר זהו לא המיזם הראשון שלהם ואשר יש להם ניסיון וקשרים גם בקרב המשקיעים וגם בתעשייה בה הם פועלים.

הדרך השניה: בונים את המיזם כך שיצבור כמה שיותר לקוחות ומשתמשים בהשקעת זמן ואנרגיה של היזמים. לצורך כך נדרש כמובן צוות מייסדים רחב מספיק בעל יכולת ביצוע הן ברמה הטכנית והן ביכולת להקדיש את הזמן להקמה (חופשה ללא תשלום וכד'). גישה זו מתאימה כמובן למיזמים שבהם מספיק בעיקר כוח העבודה של המייסדים. מיזמים הדורשים השקעות כספיות (תבניות, תקינה, פרסום מסיבי) וכד' פחות מתאימים לדרך זו, אלא אם כן היזמים מביאים עימם הון עצמי מספק.

הדרך השלישית: בניה מדורגת של המיזם וההשקעה בו. בדרך זו היזמים בונים צוות יזמים אשר בונה את המיזם עד לרמה שהוא יכול לגייס הון ,סכומים קטנים ממשקיעים פרטיים (אינג'לים, לא קרנות הון סיכון). כעת – ממשיכים בבניית המיזם כך 'שייכנס' לתבנית המועדפת יותר על ידי הקרנות הגדולות יותר. כך למשל DropBox צמחה על ידי בניית אב טיפוס ראשוני ע"י היזמים דרו האוסטון וארש פרדוסי במסגרת חממת Ycombinator, בהמשך קיבלה מימון של 1.2 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, ולאחר מכן השקעה של 6 מיליון דולר מ 2 קרונות הון סיכון (Accel  ו Sequoia).

בכל מקרה, אין תחליף לעבודה קשה.

להתייעצות בנושא גיוס השקעה מקרן הון סיכון , צרו קשר , ללא התחייבות.